facebookins חייגו: 052-2725216, 050-8335603
מבנה הצעת מחקר מומלץ

מבנה הצעת מחקר מומלץ

By 4 באפריל 2021 בלוג, מאמרים No Comments

והנה עובדה מפתיעה: הצעת המחקר שאתם מחויבים להגיש, היא בעיקר בשבילכם (אם כי נדמה לעתים שהיא נכתבת רק עבור המרצה). לרוב, יש בראשכם מספר רעיונות וכיווני מחקר אפשריים, אתם מתקשים לקבל החלטה איך לחקור – בשיטות מחקר איכותניות או כמותיות, והאופוריה שיש לכם משאלת המחקר המעוררת בכם התרגשות, גורמת לכם שלא לקחת בחשבון את האתגרים הצפויים.

תכליתה של הצעת המחקר היא בעיקר לעשות לכם סדר. לרוב, רעיונותיכם אינם כתובים ובטח שאינם מסודרים, אלא שהם מטיילים בראשכם. כתיבת ההצעה מאפשרת לכם להביט על כיוון המחקר שלכם מ"מעוף הציפור", וכך להעריך עד כמה אתם מוכנים (או רוצים) לצאת לדרך. אז מה צריכה לכלול הצעת המחקר שלכם?

מבנה הצעת מחקר מומלץ – מה הוא כולל?

  • שאלת המחקר הסמינר שלכם נשען על שאלת מחקר אחת גדולה – הציגו אותה! טיפ אליכם: נסו להימנע ככל הניתן מניסוח שאלה ארוך ומסורבל. 
  • סקר ספרות קצר ותמציתי בהצעת המחקר, עליכם לתת רקע קצר אודות נושא המחקר. לדוגמא: במידה ושאלת המחקר שלכם היא: "השפעת מקום העבודה על אושרו של הפרט", ציינו סקירה של המחקרים המובילים שבוצעו עד כה בנושא. בשלב זה חשוב שלא לכתוב סקר ספרות באורך מלא (גם אם יש ברשותכם את כל העובדות והנתונים הרלוונטיים).
  • ראשי פרקים מבנה הצעת מחקר מומלץ כולל את ראשי הפרקים הראשונים לעבודה (בין 3-5). אם נמשיך בדוגמא הקודמת, הרי שראשי פרקים אפשריים יכולים להיות בנושאי הגדרת האושר (מהו אושר ואיך מודדים אותו?), סוגי מקומות עבודה (שכירים/עצמאיים, עובדי משרד/עובדי כפיים וכן הלאה), מספר שעות העבודה ביום בעולם המערבי ובתרבויות אחרות, איך השתנה שוק העבודה בשנים האחרונות וכן הלאה. 
  • שיטות המחקר שלכם עליכם להציע שיטת מחקר מובילה לסמינריון שלכם (איכותנית או כמותית). זכרו כי מדובר רק על הצעת מחקר, והיא אינה מחייבת אתכם לשיטה ספציפית. במידה ותוך כדי תנועה, לאחר הגשת הצעת המחקר, תמצאו בשיטת מחקר אחרת כנכונה יותר למחקרכם, תוכלו להציע אותה. 
  • מקורות מידע בשלב זה לא אמורה להיות לכם רשימה ביבליוגרפית מלאה. עם זאת, עליכם להציג בפני המרצה מספר מקורות עיקריים שעליהם תבססו את מחקרכם. 

מבנה הצעת מחקר מומלץ

"המרצה עלול לפסול את ההצעה שלי?"

התשובה היא שכן. עם זאת, הסיכוי כי הצעת המחקר תיפסל לחלוטין – נמוך. הסבירות הגבוהה יותר היא שתתבקשו לדייקה (ניסוח מחדש של שאלת המחקר, בחינת שיטת מחקר שונה, הכוונה למקורות מידע ספציפיים וכיוצא בזה). על כל פנים, המרצה יבחן את הצעתכם לעומק, ותשובתו – השלילית או החיובית, תקבע בהתאם לדברים הבאים:

  • הזיקה לנושא הקורס זהו הפרמטר העיקרי והחשוב ביותר. שאלת המחקר שלכם צריכה להיות בעלת זיקה גבוהה לנושא הקורס. שימו לב כי מחקרכם לא צריך לגעת ישירות בסוגייה מסילבוס הקורס, אך כן להיות רלוונטי. 
  • שאלת מחקר "שאפתנית" מדי המרצים כמובן מעודדים אתכם לשאלות מחקר משמעותיות ומקוריות. עם זאת, לעתים ישנן שאלות מחקר ש"מקדימות את זמנן" או פשוט שאפתניות מדי, כך שקשה עד בלתי אפשרי לספק עליהן מענה במסגרת סמינר.
  • הצעת מחקר שאינה משקפת את הרעיון פעמים רבות, לסטודנט ישנה הצעה ברורה, מגובשת וטובה מאד בראשו. עם זאת, הוא לא הצליח להעביר אותה בכתב כך שתהיה מספיק מובנת. זהו המקום להדגיש: ככל שהצעת המחקר שלכם תהיה בהירה, מדויקת ומשכנעת, כך הסיכוי לקבל את ברכתו של המרצה – עולה. לכן, רצוי להכיר מבנה הצעת מחקר מומלץ ולכתוב את הצעתכם לפיו.