הרבה מאוד סטודנטים שנדרשים לכתוב לראשונה עבודה אקדמאית נתקלים בצורך למצוא מקורות מידע עליהם יוכלו להתבסס במהלך המחקר וכתיבת העבודה. לעיתים ניתן להשתמש במקורות מן הסילבוס של הקורס, אך במקרים אחרים זה לא מספיק ויש למצוא מקורות מידע נוספים.
מקור אחד הוא הספריות האקדמאיות. על מנת לחפש בתוך האוספים של הספריות האקדמאיות בקמפוס, יש להשתמש במערכת החיפוש הפנימית של הספרייה. רוב המאגרים הללו מחוברים ביניהם, כך שאין בהכרח צורך להיות בתוך הספרייה עצמה כאשר מחפשים. מעבר לכך, על מנת למצוא את הספר או כתב העת, יש להכיר את שיטת המיון המקובלת, שיטת דיואי.
באמצעות מוסדות הלימוד ניתן להתחבר גם למאגרי מידע מקוונים. ניתן לעשות זאת דרך המחשבים בספריות השונות בקמפוס או דרך גישה חיצונית באמצעות שם משתמש וסיסמה. למרות מאגר המאמרים העצום שניתן לגשת אליו, יש להכיר את המערכת וכיצד להשתמש בה על מנת לאחזר את המאמרים הרלוונטיים ביותר. לעיתים ניתן לקבל הדרכות שימוש במאגרים במסגרת החוג האקדמאי אותו לומדים.
מאגר מידע נוסף הוא Google Scholar המספק לצד כל מאמר גם תקציר שלו (Abstract). לעיתים ניתן יהיה לצפות ישירות במאמר כקובץ PDF, ולעיתים לחיצה על המאמר תפנה לאתר שפרסם אותו ויהיה צורך להיכנס אליו (רוב האתרים הגדולים נכללים במינויים של מקומות הלימוד).
יכולת נוספת ויעילה מאוד של סקולר הוא היכולת למצוא את המאמרים שציטטו את המאמר הנוכחי. באופן זה אנחנו יכולים למצוא מאמרים מעודכנים וגישות שונות לאותו הנושא.
מקור דומה ויש כאלו שטוענים שהוא לא פחות טוב הוא של חברת מיקרוסופט ושמו Microsoft Academic.
מונחים
לעיתים ייתכן כי נתקל במילה המשמשת בתחום מסוים כגון מדעי החברה שהמשמעות שלה אינה ברורה לנו בהקשר הנוכחי. במקרים כאלו נוכל לחפש אותה בעזרת מילון עברי עברי על מנת לקבל את המשמעות המדויקות שלה. לדוגמה, אם נחפש את המושג "זולתנות", נוכל למצוא בין ההגדרות המילוניות את ההגדרה הבאה – "העדפת טובת הזולת או טובת הציבּוּר מטובת עצמו"
על איזו מקורות מידע מוטב שלא להסתמך
מאמרים ומקורות מידע אקדמאים עוברים תהליך הנקרא "ביקורת עמיתים" (peer review). כלומר, לפני שמאמר מתפרסם בכתב עת או דרך הוצאת ספרים אקדמאית ובאתרי אינטרנט אקדמאיים, הוא נבדק על ידי סוקרים חיצונים המומחים בתחומי דעת שונים. דבר זה מבטיח שהמאמר יהיה מדויק ככל הניתן וחף מאי דיוקים.
בתור בונוס, כאשר אנחנו מסתמכים על מאמרים אקדמאים, קל לנו יותר למצוא מקורות מידע נוספים באמצעות סקירת המקורות האקדמאיים אותם מציין המאמר עצמו.
לעומת מקורות המידע האקדמאיים, ברשת כמויות הדיס-אינפורמציה וטקסטים הנכתבים על ידי מומחים מטעם עצמם גדלו מאוד בשנים האחרונות. לפיכך, יש להיזהר כאשר מצטטים או מסתמכים על מקורות לא אקדמאים שמוצאים ברשת. אם אין בררה וחייבים לעשות זאת, מוטב לחפש מקורות שמצוין באופן מפורש מי כתב אותם ומתי עודכנו לאחרונה. בנוסף, יש לשים לב כי כאשר מוסיפים מקורות מידע אינטרנטיים לרשימה הביבליוגרפית, יש לצטט אותם באופן שונה בהתאם לכללי הכתיבה האקדמאית.
