באקדמיה כיום יש מספר דרכים לבחון ידע, כשהשתיים השכיחות ביותר הן מבחנים ועבודות אקדמיות. מבחינת מבחנים ישנם ארבעה סוגים: שאלות פתוחות, רב ברירתי, חומר פתוח ומבחן בית. מבחינת העבודות אקדמיות העבודות מתחלקות לשלוש: עבודת סמינר, עבודת סוף קורס ועבודת סוף סדנה.
כפי שיש הבדלים בין ארבעת סוגי המבחנים יש גם הבדלים בין העבודות האקדמיות. מבחינת המבחנים, ההבדלים מתבססים על סמך עומק. עומק הכוונה שכל סוג מבחן דורש מענה אחר, ישנם המבחנים שדורשים תשובה מלאה ומפורטת, וישנם המבחנים שדורשים תשובה קצרה למדיי. הבדל נוסף הוא מספר שאלות, ישנם המבחנים שמתחלקים לכמה שאלות, וישנם שמתחלקים למספר רב של שאלות כמו במקרה של מבחן אמריקאי. ההבדל האחרון הוא באינטגרציה. במבחנים פתוחים צריך לעשות שילוב של כמה חומרים מחומרי הקורס על מנת לענות, בעוד שבמבחנים אמריקאים הדגש הוא בידע ובסימון התשובה הנכונה ולאו דווקא באינטגרציה של החומרים.
אז מה ההבדלים בין עבודות אקדמיות ?
עד כה צוינו ההבדלים בין מבחנים באקדמיה. הבדלים המתבססים על עומק, מספר שאלות ואינטגרציה. הבדלים דומים קיימים גם בין עבודות אקדמיות. ההבדלים בין עבודות אלו מתבססים על המאפיינים הבאים: מורכבות, סגנון ורמה אקדמית. המאפיין הראשון הוא מורכבות. ככל שהעבודה נוטה לכיוון המחקרי היא תהיה מורכבת יותר. עבודת סמינריון משקפת מחקר מדעי שנעשה במסגרת סמינר מחקרי על ידי הסטודנט, לכן עבודה זו היא המחקרית ביותר ומכך המורכבת ביותר. לעומתה עבודות סוף קורס וסיום סדנה אינן נוטות לכיוון המחקרי ומכך הן מורכבות פחות אלא דורשות יותר אינטגרציה בין חומרים או רפלקציה על תהליך שנעשה.
המאפיין השני הוא סגנון העבודה. לעבודות שונות סגנונות שונים. למשל עבודת סמינר היא עבודת מחקר, משקפת מחקרים שונים שנעשו על מנת לבחון השערות שונות. עבודת סוף קורס היא עבודה בעל סגנון תיאורטי. תיאורטי הכוונה שהיא כוללת יישום של תיאוריה שנלמדה בקורס על נושא מסוים שהסטודנט בחר. הסגנון האחרון הוא סגנון רפלקטיבי, והוא מותאם לעבודת סוף סדנה. עבודת סוף סדנה היא עבודה ששונה במעט מהשתיים הקודמות, היא איננה משקפת מחקר מדעי או יישום של תיאוריה מסוימת, אלא עוסקת בעיקר בניתוח והצגה של תהליך שנעשה על ידי הסטודנט בזמן הסדנה.
המאפיין השלישי והאחרון הוא מאפיין הרמה האקדמית. מאפיין הרמה האקדמית דומה למדיי למאפיין המורכבות, וגם כאן ככל שהעבודה היא מחקרית יותר כך גם הרמה האקדמית שלה. העבודה בעלת הרמה האקדמית הגבוהה ביותר היא עבודת סמינריון היות והיא מגלמת בתוכה מחקר מדעי שלם שנעשה על ידי הסטודנט. העבודות האחרות הינן בעלות רמה אקדמית נמוכה יותר מפני שהן אינן מגלמות מחקר מדעי אלא הן נכתבות על מנת לקיים יישום תיאורטי או רפלקציה.
לסיכומו של עניין, למרות שיש הבדלים ניכרים בין העבודות השונות, שלושתן מהוות כהזדמנות טובה להרחבת אופקים, להתנסות ברמות שונות של כתיבה ובהתאם לחוות את מורכבותה ועושרה של האקדמיה.
