תואר במשפטים הינו תואר אקדמי בדומה לתחומים אחרים, לפיכך, עבודה סמינריונית במשפטים הינה חובה אקדמית שוות ערך באופן כללי ומהותי לשאר העולם האקדמי, הווה אומר, כחלק מהקורסים והדרישות לתואר במשפטים המוטלות על הסטודנטים, כך באותה המידה מוטלת חובה של הגשת עבודות סמינריון.
יחד עם זאת, למרות שישנם קורסים חובה, אך מנגד קיימים אף קורסים אשר הם רשות, ולכן ניתן להמירם באמצעות צבירת נקודות כגון בקליניקות השונות על מנת להגיע לרף הנדרש ו/או קורסים אשר ניתן להמירם בקורסים אחרים, הרי שחובת כתיבת סמינריון ולכל הפחות אחד במהלך הלימודים, הינה חובה מוחלטת אשר תהווה תנאי לקבלת התואר.
אם כן, איך לכתוב עבודה סמינריונית במשפטים?
לצורך מענה על שאלה זו ראשית כל יש לציין, כי בהתאם לאמור לעיל, מדובר במטלה אשר הינה דרישה אקדמית כחלק מהקורסים שהינם חובה לקבלת התואר, ולכן עליה לעמוד בתנאים ובדרישות הבינלאומיות לכתיבת עבודה אקדמאית, כל שכן בחובה זו של כתיבת עבודת סמינריון.
העולה מן האמור הוא שלפני שהסטודנטים מתחילים לכתוב טיוטות, רעיונות, וכיוונים שונים, תחילה יש ללמוד על הדרך והמבנה בה אמורה להיראות עבודה סמינריונית, ורק לאחר שלב זה יש וניתן לגשת לתחילת כתיבת סמינריון.
האם עמידה בדרישות של הכללים לכתיבה אשר התקבלו באקדמיה, אכן כה משמעותיים?
התשובה לשאלה זו הינה שאכן כן, על אף שבעיני סטודנטים רבים הדבר נראה כהתעסקות בטפל, היינו, בנראות הוויזואלית, ו/או בדרך רישום המקורות כהשקעה בשוליה של העבודה, הרי שמי שחושב כך, זו טעות חמורה.
שכן, החובות המוטלות הן חובה מוחלטת, אשר אי הקפדה אפילו על חלקים מאותם הכללים, תגרור באופן ישיר הורדת ציון ביחס לאותה הפרת חובה אקדמית, כאשר לעיתים בהפרות מסוימות ו/או אי הקפדה על חלק מאותם הכללים אף עלולה לאור חשיבותה ונחיצותה ו/או המרכזיות העולה ממנה לדחייתה עד כדי פסילתה של המטלה ללא בדיקה, ולא רק הורדת ציון ונקודות וכפועל יוצא לעיתים יש צורך בלימוד הקורס מחדש, כי בקורסים רבים לא ניתן לגשת למבחן סופי ללא הגשת מטלת האמצע עם ציון עובר.
משמעות האמור הינה, שאף אם מדובר יהיה במחקר אקדמי חשוב ומוערך, עם תוכן מהותי רב ערך אשר יהיה ברמה משפטית גבוהה, אפילו אם יבוסס על מקורות רבים וחשובים ככל שיהיו, אשר ללא ספק הושקע בה על ידי הסטודנט זמן רב של שעות על גבי שעות, ימים ולילות ארוכים של מאמץ וכתיבה עד ההגעה לתוצאה נשוא המחקר, אזי על אף הכול ועוגמת הנפש הרבה, הרי שללא הקפדה על כללי האקדמיה, המשמעות חמורה מאוד והתוצאה עלולה להיות יקרה במיוחד הן מבחינה אקדמאית, והן מבחינה כלכלית והן מכל בחינה אחרת.
האם קיים הבדל בין כללי האקדמיה אשר עוסקים במשפטים לשאר ענפי האקדמיה האחרים?
כאמור לעיל, היות וכתיבת עבודה סמינריונית נדרשת לעמוד בתנאי ובכללים של כתיבת עבודה אקדמית, הרי שכהמשך לכך יש תחילה ללמוד במה עוסקות אותן הדרישות, מהי חובה בכתיבת סמינריון אשר עוסק בתואר ללימודי משפטים, מול השינויים בכללים אשר יש להקפיד עליהם בכתיבה אקדמית לתואר בתחום אחר מעולם האקדמיה.
על כן, למרות שהגשת סמינריון הינה דרישה בתחומי לימוד רבים ולאו דווקא בתואר של לימודי משפטים, אולם בכתיבה בלימודי משפטים קיימות חובות אחרות, כלומר, אף הקפדה על כללי כתיבה אקדמאית אשר יתאימו לימודים לתואר בתחום אחר, הרי שהדבר ייחשב כאי הקפדה על כללי כתיבת עבודה אקדמאית היות ולא עמדה בהתאם לנדרש במשפטים.
מה לדוגמא שונה בין תחומים?
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר הינה בדרך של הבאת מקורות והדרך לרישום המקור, שם המחבר ו/או פסק הדין, סדר הרישום, הצורה בה ייעשה הרישום בצמוד לציטוט, האם באמצעות הערת שוליים בתחתית העמוד ו/או בסוגריים בסמוך הכוללים רק את שם המחבר, כמו גם בפרק המקורות, אשר אף בו הדרישות הן שונות לחלוטין.
